בשנות ה – 40 של המאה הקודמת, גרו הורי – רייזי וטוטו – בעמדת אבן, בפינה הדרום מזרחית של המחנה. העמדה צפתה על כביש הכניסה לקיבוץ.
בשנים אלו התחוללה מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים. עם סיום המלחמה נודעו ממדי השואה, רצח מליוני יהודים וביניהם גם בני משפחתו של אבי – טוטו.
הורי החליטו להנציח את זכר יקיריהם בנטיעת עצים לזכרם.
סמוך לקיר הצפוני של העמדה נטענו 2 עצי אקליפטוס.
כל זמן שגרנו בעמדה השקינו וטפחנו את העצים.
הקיבוץ הלך והתרחב. עם הזמן נבנו בתי מגורים וגם אנחנו עברנו לגור בשיכון.
העצים המשיכו לגדול ולא נזקקו ליחס אישי.
העמדה עברה מיד ליד והיום היא משמשת לאחסון ציוד של מחלקת הבניין.
כאשר מלאו להוריי 70 שנה, בחרנו לציין את הארוע ליד העמדה, בצל עצי האקליפטוס.
כתב: משה דרור