לפני שנים רבות כאשר עוד לא עמדה ליד כל בית מכונית, החברים נסעו באוטובוס, או בטרמפים מזדמנים.
היו לנו שני נהגים חברי "אגד" והקיבוץ החזיק בזכותם שתי מניות של החברה.
המכונית הראשונה (הזכורה לי) הייתה יצור משונה. ללא גג, עם שני מושבים, אבל עוד אפשרות של הסעת שני נוסעים נוספים על שני מושבים בארגז האחורי הנפתח לצורך זה.
המכונית הראשונה נרכשה עבור מנהל "זהר". מכונית "רנו" קטנה תוצרת צרפת.
לאחר זמן לא רב התברר שגם מנהל "ארד" זקוק לרכב. נרכש עבורו טנדר יפה בצבע אדום, תוצרת ארה"ב "אינטרניישנל".
כאשר רצו להכניסו לשימוש נתגלו בעיות, התברר שמכונית אדומה מותרת רק לשימוש מכבי האש, אבל אחרי מאבק עקשני בסוף נתקבל אשור והסכמה.
באותם הימים לא הייתה מגבלה של הסעת נוסעים בארגז משאיות ללא מושבים. נסיעה למשחק כדורגל לקבוצים השכנים המקום המועדף היה על מגן הגלגלים ואחיזה בפנס הבולט.
כאשר חברים נסעו להפגנה לחיפה, התברר שהרצון כובש הכל ובמשאית הקטנה של "ארד נדחסו קרוב 40 נוסעים בעמידה.
המשאיות ששרתו אותנו במרוצת הזמן היו מתוצרת: GMC,SUPERWITHE,MAN,SCANIA.
בימי המלחמות גויסו כל הטנדרים והמשאיות למאמץ המלחמתי של צה"ל.
מדי פעם הקבוץ ארגן טיולים גדולים. נסענו לאילת, למצדה לגליל ועוד.
כמובן שבמשאיות הורכבו ספסלים וברזנט לכיסוי נגד השמש והגשם.
היה גם שהצטרף לקבוץ עולה חדש מאמריקה וכמובן מאליו מסר את הרכב המפואר שלו לרשות הקבוץ. כך זכה המשווק של ארד להופעה מרשימה עם המכונית היפה שקיבלה את השם "הציפור הכחולה".
בזהר נרכשה מכונית תוצרת SAAB, היה בה דבר לא רגיל, המושבים האחוריים היו פונים אחורה, והנוסעים ישבו עם הגב לנהג.
לאחר ויכוח גדול ומתיש על קנית רכב תוצרת גרמניה קנה הגזבר מכונית VOLKSWAGEN חיפושית לצורך התפקיד .
עם החלפת הגזבר הוחלפה גם המכונית היא לא התאימה לממדי המחליף.
(כמו שאמר שחקן הכדורסל: זו מכונית נוחה מאוד אם מוצאים את המושב הקדמי.)
המפעלים לרוב השתמשו בטנדרים תוצרת ,BEDFORD, CHEVROLET,FORD. יותר מאוחר נרכשו מספר רכבים בעיקר PEUGEOT STATION לוועדת חברים לנסיעות פרטיות.
בבוקר יפה אחד שיזכרו רבים עמדו לפני בית המוסדות בשורה של מסדר 14 מכוניות SUBARU חדשות שנקנו כדי לספק את הדרישה הגוברת של החברים.
היו ימים... שלא ישובו עוד.
דוד פלג.
