אמא שלי,
במטוס לכאן, מרחק של שלושה ימים, הרהרתי בך וניסתי לחשוב-מהו הדבר המאפיין אותך יותר מכל, מה התמצית שלך, הקפסולה הנקראת דליה רביד, אך גיליתי כי הגדרותייך רבות ומגוונות וכל אחת תלויית זמן, מקום וארוע.
לאורך חיי, ראיתי אותך נעה במסלולים שונים, תחת הגדרות שונות.
קודם כל-אמא דליה שגידלה אותנו בבית בחיפה, הרביצה בנו תורה ושיחקה איתנו במשחקים דידקטיים, עד שבגיל שלוש היינו מוכנים להתמודד עם העולם ונשלחנו לגן.
סיפרת לנו ושרת לנו :"אספר לך הילדה וגם לך הילד, איך בארץ-ישראל אדמה נגאלת" ואנחנו נרדמים לצלילי קולך, לא ידענו כי קעקעת בנפשנו את אחד מנדבכי האג'נדה הפרטית שלך-אהוב את האדמה, אהוב את הארץ.
כשבגרנו לצלילי "היה היו זמנים מצעד פזמוני הישוב" וידענו לצטט משפטים נבחרים מתוך הספר "העופר", היינו חברים ראויים במשפחת רביד.
ואז בִּדחיפוֹת נמרצות ועיקשוֹת נותבנו אל ארץ הלמידה, כי הילדים של דליה ורובי חייבים ללמוד ולדעת! הלמידה בעינייך ובעיניי אבא היתה ערך עליון.
כשעברנו לקיבוץ פצחת בקריירה והפכת להיות "המורה דליה מדליה"
היצירתיות שלך פרצה במלואה וקהל תלמידיך היה חשוב לך ביותר.
כשהיינו באים לבקר עם הנכדים, היינו צריכים להמתין בסבלנות עד שהתלמידים שהגיעו אליך להנחיה של עבודה ייחודית בתנ"ך יצאו מהבית. ואז הפכת לסבתא דליה של "אספר לך הילדה" ו"עגבניה עגבניה".
הדרך לדוקטורט היתה רצופה בעמל של שנים, ישבת בביטחה בין הררי ספרים, קוראת בקפידה, כותבת הערות בעיפרון מחודד למשעי ומסמנת דברים חשובים בפתקיות קטנות. כל מי שפתח ספר בבית שלנו היה צריך להישמר פן יתכסה בקונפטי של פתקיות.
כל כך התגאינו בך-דוקטור דליה רביד, והכי מכולם התגאה בך אבא, שלצערנו לא זכה לראות את ספרך יוצא לאור.
ואולי הדרך שאזכור אותך במיוחד אמא, היא הדרך בה עמדת והרצית מול קהל-משולהבת, משלהבת, עינייך חודרות ובוערות. כל הרצאה שלך היתה משולה בעיניי לביקור ביריד שוקק-בהינף יד שלפת ארנבות צבעוניות מכובעי קסם, אחזת בעובדות הלעוסות עד דק וּבִמחִי מילה בראת מהן עולמות חדשים ומפתיעים. כל הופעה שכזו לקחה את השומעים לסיבוב מטלטל בגלגל הענק וביורדם מהמתקן רפרפו סביבך-קוסמת המילים, בפליאה וראש סחרחר.
כעת, כשהיריד נסגר וקהל המבקרים נותר המום וחסר נשימה, תמיד תשארי בזכרוננו-נלהבת, מעמיקה, מורה בנשמתך.
דר' דליה רביד, המורה דליה מדליה, אשתו של ראובן רביד, אמא של נועה, ענת, מיכל ושי, סבתא של נעמה, רינת, רן, רותם, יעלה, אילאיל, צפריר, כפיר, קורן ושוהם וסבתא רבא של איתן.
אוהבת
ענת