להתרומם ולו בס"מ אחד

שוניא 1979

 

"מאז היותי מזכיר קיבוץ מלפני 10 שנים, הטרידה אותי המחשבה איך להביא את פעילי הקיבוץ, בעלי התפקידים השונים, למסגרת משותפת, שתהווה כעין חבורה יוצרת ומקדמת.

איך להניע לגוף המתלכד תוך פעילות, פתוח לשיחת רעים, עסוק בתכנון משותף ובביקורת על מה שנעשה ולא נעשה.

איך להקנות לחבורה הזאת את גאוות הנשיאה בעול, ושבסופה של קדנציה ירגיש כל אחד ולו בסנטימטר אחד יותר מורם לעומת ראשית הקדנציה.

 

חבורת פעילים זו יכולה להרחיב את פעילותה ולגוונה. לכולה לשתף בבירוריה בעלי סמכא מבחוץ ויכולה להתעשר מנסיונם של בעלי תפקידים מקבילים מקיבוצים אחרים.

חבורה כזו יכולה להיות הדינאמו שיניע את מערכת העשיה הקיבוצית.

והדגש פה על ה ק י ב ו צ י ת.

 

היה טוב אילו אפשר היה להקים גוף עוקב-חוקר את הענינים מורכב מבעלי תפקידים מרכזיים, שסיימו את פעילותם וצברו נסיון ומהווים כעין 'מנגנון לקידום'.  מנצלים את נסיונם למעקב וייעוץ לבעלי התפקידים החדשים ומבטיחים בדרך זו את הרציפות, כדי למנוע שכל אחד יתחיל מראשית ויחזור על שגיאות קודמיו.

 

לפנינו שתי אפשרויות, ברירה בין שתי שיטות:

שיטה א'- היא 'העלאת השירותים של הקיבוץ לצרכי החברים', הווה אומר, שהקיבוץ, על ידי נתינת כוחות, הוצאת כספים, העמדת אמצעים לרשות החברים, מספק את צרכיהם השונים.

לרוב נוטה הקיבוץ שלנו ללכת בשיטה הזאת והיא אמנם מביאה תועלת ומספקת צרכים.  תוצאות שליליות שנבעו משגיאות שונות ששגינו נטשטשו במשך הזמן, הודות ל'מילוי החסר' שמילאנו בשיטה זאת.

 

לעומת זאת שיטה ב'- היא 'העלאת הרמה הקיבוצית של השירות'.  גם היא מצריכה כספים, אבל עיקרה איננו בזה שאנחנו מרבים שירות או מוציאים כסף בתשובה לבקשות ולחצים. אלא, שאנחנו מוצאים את הדרך לספק את הצרכים הללו ברמה יותר ויותר גבוהה מבחינת הערכים הקיבוציים, שהם במהותם גם סיפוק צורכיהם של החברים.

 

בשיטה הזאת עולה הרמה הערכית של הקיבוץ יחד עם עליית רמת החיים של חבריו. "

 

"אתה יכול לקחת דוגמא בתחום התרבות. יכול קיבוץ להחליט ולהקציב במקום 1,000  לירות, - 10,000 לירות לחבר לבידור התרבותי שיובא לכאן.  בכך העלה הקיבוץ מתוך אמצעיו הכספיים את שרות התרבות שהוא מעניק לחבריו.  אבל, בכך לא עלתה 'הרמה הקיבוצית' של השרות הזה.

הרמה הקיבוצית נקבעת במידת פעילותם ויצירתם של חברי הקיבוץ, במבחר של הפעולות, בתוכן ובסיגנון, בקידומה של תרבות החיים בקירבו."

 

"אני חושב שבקיבוץ שלנו, כמו ברוב הקיבוצים, יש אפשרות לפעול במגמה של הגבהת הרמה הקיבוצית של השירות. אבל דרוש לכך מאמץ מחשבתי רצוני וקידומו של הגוף הפעיל בקיבוץ.

גוף זה חייב לשאול את עצמו מדי פעם, האם הוא תופס תפיסה נכונה את מציאותו של הקיבוץ ואם טעה איך יתקן את טעותו ? "