נאום הבנאי

נְאוּם הַבַּנַּאי

מאת: אלי נצר


אָמַר הַבַּנַּאי: בָּנִיתִי בַּיִת. כָּל גּוּפוֹ לִטַּפְתִּי בַּכַּף.
דַּלְתּוֹ הִצַּבְתִּי. הַיּוֹצֵא הַנִּכְנָס רַגְלָיו יְנַשְּׁקוּ אֶת הַסַּף.
קוֹמָתוֹ רוֹמַמְתִּי. עַד אֲמִירֵי הָאִילָנוֹת תַּגִּיעַ.
גַּגּוֹ קִמַּרְתִּי. אִם יֵשׁ עָלָיו גַּג, יֵשׁ בּוֹ גַם רָקִיעַ.
חַלּוֹנוֹת בּוֹ שְׁנַיִם קָרַעְתִּי, הָאֶחָד לָעֵמֶק, הַשֵּׁנִי לָהָר.
אוֹר בְּקָרִים, נֹגַהּ הַלְּבָנָה מֻזֶּה דַרְכּוֹ יִנְהַר.
בַּיִת בָּנִיתִי. בּוֹ לֹא אֵשֵׁב. אוּלַי יֵשְׁבוּ בּוֹ בָּנַי.
אֲנִי זָקֵנְתִּי. לְוַאי תִוָּתֵר בּוֹ נִשְׁמַת הַבַּנַּאי.