יער האלונים

מסלול יער האלונים - מסלול 2 13.3.13

 

אזור מטויל:  יער האלונים בין דליה לגלעד
אורך ומשך: 4 ק"מ . כ- 3 שעות.
סוג המסלול: רגלי, משפחות עם ילדים.
צורת המסלול : מעגלי
דרגת קושי: קלה
עונה מומלצת: מתאים לכל עונות השנה.
נקודת התחלה וסיום: חניון קק"ל - יער ווסטרוויל, על כביש  672  (בין קיבוץ דליה וקיבוץ גלעד) שילוט ברור במקום.

תיאור המסלול: טיולון קטן ומקסים למשפחות אוהבי לכת עם ילדים קטנים.  המסלול כולל יער עצי אלון, בורות מים , מערת קברים ,שרידי חווה הלניסטית, פריחות משגעות ,אגם עונתי וכל מה שהטבע מזמן. חלק מהאתרים אינם גלויים לעין כך שמומלץ לחפש ולאתגר.

תחנות המסלול:
1. נקודת התחלה- "יער ווסטרוויל", עם  חניה לרכב, מדרום לפיתול הכביש  
    ( נ.צ. 207.241/720.085 ) . זהירות בחציית הכביש !!!!
2. מעבר בקר, ובהמשך דרך לרכבי שטח לכיוון דרום  ( נ.צ.  207.113/720.141 )
3. כניסה ללב יער האלונים (לאחר הליכה של כ-500 מ')  (  נ.צ.  206.577/719.693)
4. שרידי חווה הלניסטית    ( נ.צ.  206.113/719.613 )
5. מערת קבורה + בור מים  (הבור 100 מ' מזרחה למערה)  ( נ.צ.  206.417/719.373 )
6. מאגר גלעד (מאגר פרחה)  ( נ.צ.  206.425/719.165  )
7. שרידי טחנת קמח עותומנית  ( נ.צ.  205.953/718.981 )
8. עץ האלון של אבו – ג'ילדה.

רקע היסטורי:
עפ"י עדויות רבות ועל דעת רוב החוקרים, היה האזור כולו עוטה כולו יער אלונים (היה היה יער- על אזור רמת מנשה, טבע הדברים פברואר-מרץ 1997, ד"ר עוזי פז וד"ר מחמוד זחאלקה).  יד האדם היא שגרמה ליער זה להיעלם.
אחד השימושים העיקריים לעצי האלון היה בתעשיית הפחמים (אום אל פחם=  אם הפחמים).  בימים עברו, היו העצים מקור האנרגיה היחיד בארצנו.  על פי האומדן, משפחת פלאחים ערביים בת 5-6 נפשות צרכה בשנה 1-3 טונות עצים.   בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ואפיית לחם עד לשנות ה- 80 של המאה הקודמת.
נראה שמלחמת העולם ה- I, תרמה לא מעט להכחדת היער, עקב הצורך באדנים למסילת ברזל שנסללה ע"י התורכים להנעת גייסות ואספקה לתקיפת הבריטים.  באזורנו נסללו מסילות שהסתעפו מקו שבין טול כרם לחדרה, עד סמוך לרגבים.  ראשוני גבעת עדה עסקו בכפייה בסלילה זו.
אבשלום פיינברג כתב בענין זה על האדמיניסטרטור הכללי של מסילת הברזל החיג'אזית, כאשר התושבים הסבירו לו את ערכם של האיקליפטוסים שהיו נטועים באזורנו,  וכך ענה להם: " אני חובתי היא להסיע את הרכבות. האקליפטוסים טובים- אני לוקח אותם. כאשר יקיץ הקץ על האקליפטוסים יבוא תורם של עצי הזית, של עצי תפוחי הזהב, של כל העצים כולם".
בכפרים שונים מספרים על מקרים בהם ניסו לכרות עץ, והגרזן או המסור נשברו. ואז התברר כי קבר של קדוש מצוי למרגלות העץ...
בתחומי רמת מנשה מצויים 5 עצים קדושים כאלה.   
ד"ר מחמוד זחאלקה ראיין 31 זקנים בני 85-100 שמוצאם מכפרי האזור, ותאור חוזר ונשנה בסיפוריהם הוא של יער סבוך וצפוף שהשתרע בין כפר קרע ועד מועאויה ומשם מערבה וצפ' מע' לכיוון סינדיאנה ועמיקם.
המספרים הרבו גם לספר על הפחד להיכנס לעובי היער, במיוחד בלילה, פחד משודדים ומחיות טרף.

התחדשות יער האלונים- תחנה מס. 3 :
במשך השנים שחלפו, מתחדש היער באיטיות רבה מנביטה של בלוטי האלון.  רב הנבטים אינם שורדים את הקיץ היבש. אלה שכן מצליחים הם אלה הנובטים בשולי תחום ההצללה של עץ אלון בוגר.
קק"ל ביצעו עבודת איסוף בלוטים של אלונים באזור היער. נחקר קודם לכן מיהם העצים הפוריים בהיבטי כושר נביטה וצמיחה.
גויסו קבוצות נוער שוחר יער למחנות ביער, והם אספו בלוטים  וטמנו אותם בקרקע בקרחות היער.
הפעילות נמשכה מספר שנים.
העצים היותר מוצלחים סומנו כמתואר בצילום.

אחוז הנביטה הינו נמוך ביותר ועם זאת, במהלך השנים שחלפו, נבטו וצמחו עצים רבים כבתמונות.

את ההתחדשות ניתן לייחס גם לגורם נוסף- הפצת הבלוטים על ידי העורבנים.

 

העורבנים נוהגים לעמוד על גדרות הבקר עם הבלוט בפיהם, מאבדים אותו לא פעם וכשהבלוט נופל לצמיחה סבוכה,  לעורבני קשה לשלוף אותו בחזרה, ואז נראה עצים שצמחו ליד הגדר.
העורבנים נוהגים לטמון בלוטים בקרקע במקומות מסתור, ואלה יכולים להישכח.

אוכלוסיית העורבנים גדלה מאוד בעשרות השנים האחרונות וממילא תרומתם להתחדשות האלונים הולכת וגדלה.

חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית – תחנה מס.  4 :
החווה נמצאת ליד צומת הדרכים בצורת T – יורדים בדרך דרומה, כבמסלול, ולאחר 50 מ' פונים מערבה לכיוון החווה, הסמוכה לדרך זו ונמצאת מתחת לעץ אלון.
החווה כללה מבנה בן 2 חדרים עם משקופים.  מוערכת מהתקופה של כ- 200 לפנה"ס.
חבר קיבוץ גלעד- מיכאל ז"ל , שהיה רב פעלים בתחום הארכיאולוגיה, ביצע חפירות באתר ובאזור היער כולו, ואסף ממצאים רבים המוצגים כאוסף מרשים במוזיאון גלעד. אוצר המוזיאון הוא אמנון להב.   בחווה נמצא נר שמן המעיד על מוצא תושביה.   
בסמוך לחווה נמצא בור מים מכוסה ברשת, מאותה התקופה, כבתמונה- מציאתו הינה משימה אתגרית – לא חובה...

מתחנה זו ממשיכים על הדרך מערבה עד לצומת בה פונים מזרחה. בצומת זו נמצאת מכלאת בקר.

מערת קבורה ובור המים- תחנה מס.  5 :

 

 

המערה חבויה בשטח ורק כשהנך עומד מולה תוכל לזהותה. המערה נמצאת מדרום לדרך וניתן לזהות את מיקומה עפ"י גלי האבנים של החומר החפור שהוצא ממנה.
המערה נסגרה בעבר ע"י  אבן גולל שנגנבה ע"י תושבי האזור בעת בנית מאגר גלעד.  ניתן לראות בברור את תושבת אבן הגולל ואת מסלול הסגירה שלה.
בנוסף, המערה מכילה 3 גומחות קבורה.  ראה להלן בתמונות:

  

במרחק של כ- 100 מזרחה למערה, נמצא בור מים ומעליו צומח אלון התבור:
הבור שייך לתקופה ההלניסטית.  החופרים השאירו 2 עמודים מרשימים לתמיכה בתקרת המערה שנחפרה.
לימים צמח על הבור אלון שניצל את שכבת תקרת המערה להפצת שורשיו ואלה לא חודרים פנימה אלא מתפצלים לצדדים.  ראה תמונתו להלן:

מאגר גלעד- תחנה מס. 6 :
זהו מאגר המלא מים בכל ימות השנה ומהווה מוקד משיכה למטיילים רבים כמו גם לבעלי חיים שונים.

שרידי טחנת קמח בנחל תנינים- תחנה מס. 7 :
הטחנה בעלת 2 ארובות. 

עץ האלון של אבו ג'ילדא – תחנה מס. 8 :
זהו עץ ענק, הנמצא באפיק הנחל- ממזרח לסוללת המאגר, במרחק של כ- 400 ממנה.
ניתן לצפות בעץ מהדרך.
אבו ג'ילדה היה השודד האזורי שהפיל חיתיתו על המחוז כולו ושדד עוברי אורח ושיירות שעברו באזור.   תחת העץ המבודד, כך מספרות האגדות, נהג אבו ג'ילדא לחלק את השלל.